למה תהליך אישי עדיף על הרצאה?? מה יותר טוב מהרצאה מעוררת בחודש אלול??

כשאנחנו מדברים על מה עדיף?,

אנחנו בעצם עושים מיקוד לסדרי העדיפויות שלנו,

 ולאנרגיות שלנו, במה כדאי לנו להשקיע אותם 

כי הרי האנרגיות שלנו מוגבלות.

חודש אלול כבר באוויר זה בדיוק הזמן 

לדבר על ההבדל בין הרצאות לבין תהליכים.

 בחודש אלול במיוחד, כולנו רוצים לחזור בתשובה

 להיות במקום מחובר יותר, איכותי ונקי.

 אנחנו רוצים לחזור לפעול מהמקום של

 'החלק אלוק ממעל' שבנו 

לפני שהתקלקלנו, לפני שנערמו עלינו שכבות החיים 

להיות בלי חומות שמזיקות לנו, וסוגרות עלינו.

 וכדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לעשות שינוי, 

לשנות תפיסות,

 לשנות הרגלים,

 לשנות את זווית הראיה. 

לכן חשוב להבחין בהבדל בין הרצאה לתהליך אישי,

ולפעמים גם זריקת מרץ או אפילו כלים ברורים. 

 כי הרצאה ככל שהיא נותנת השראה 

למול זה שההרצאה אומנם ממלאת אותנו

 בתחושות של שינוי והתקדמות 

היא גם מרדימה אותנו

כי יש לנו תחושה שעשינו משהו

כשבאמת לא ממש התקדמנו.

 מה שחסר בהרצאה זה המחויבות.

 רק בתהליך שמתרחש בסדרה של מפגשים ,

 נוצרת מחוייבות של האדם כלפי השינוי אותו הוא רוצה.

 המחוייבות היא בעצם המפתח לשינוי, 

בזכותה אנחנו לא בורחים גם כשקשה,

 בזכותה אנחנו לא מורחים את עצמנו בכל מיני דעות.

 ולא ממשיכים לספר לעצמנו את אותו הסיפור

 שתוקע אותנו בעצם באותו מקום.

 ומה דעתך? מזמינה אותך לספר לי,

 בפוסט הבא נדבר על החסמים המונעים 

מלגשת לתהליך אישי ועל המאפשרים. 

באהבה, יפה